ת"פ 48846-03-14

תקציר

הנאשמים, חברת ניקיון ואספקת כוח אדם, בעליה ומנהלה, הואשמו ב-47 סעיפים של ניכוי מס תשומות ללא תיעוד מתאים, כוונה להתחמק מתשלומי מס וניהול פנקסי חשבונות כוזבים כדי להעלים מס. כתב האישום פירט חשבוניות מס בסך של למעלה מ-7 מיליון שקל שקיבלו הנאשמים מעוסקים שונים, אותן רשמו בספרי הנהלת החשבונות שלהם ונוכו שלא כדין מדוחות המס התקופתיים שלהם. הנאשמים הכחישו את המיוחס להם, וטענו כי החשבוניות מייצגות עסקאות אמיתיות ולא הייתה להם כוונה להעלים מס. המשפט התמקד בשאלה האם הנאשמים ידעו שהחשבוניות פיקטיביות והאם בכוונתם להתחמק מתשלום מס. בית המשפט מצא כי הנתבעים קיזזו חשבוניות מחברות בבעלות אנשי קש שלא ידעו על פעילות החברות או על הוצאת חשבוניות. הבעלים העידו כי לא הכירו את הנתבעים או את המעורבים האחרים, למעט שני חריגים. הנתבעים אישרו כי קיבלו את החשבוניות והקליטו אותן, אך הכחישו כל ידיעה על זיופן וטענו כי הן הונפקו על ידי קבלני משנה המספקים פועלים. עם זאת, בית המשפט מצא את טענת הנתבעים כי לא הייתה להם כוונה להעלים מס לא משכנעת. החשבוניות הונפקו על ידי אנשים שלא היו צדדים אמיתיים לעסקאות, מה שהופך אותן לפיקטיביות ולא חוקיות לניכוי. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבעים כי הם סומכים על קבלן משנה בשם ג'בארין, שהציג להם את החשבוניות והבטיח להם את חוקיותן. בית המשפט הגיע למסקנה כי היה על הנתבעים לאמת את זהות הקבלנים שלהם ואת פרטי העסקאות. היעדר חוזים, ייפויי כוח, מסמכים חשבונאיים ותשלומים במזומן, לצד גרסאות לא עקביות של הנתבעים לאירועים, העלו ספקות משמעותיים לגבי חפותם. עם זאת, בית המשפט זיכה את הנאשמים מחלק מהאישומים בשל ספקות לגבי ידיעתם על זיוף חשבוניות משתי חברות, "א.מ. אשהאב תאיר" ו"ש. סלמון בע"מ. בית המשפט מצא כי במקרים אלה קיימת אפשרות שהנתבעים סברו באמת ובתמים כי עסקינן עם בעלי החברות. בסיכומו של דבר, בית המשפט מצא את הנאשמים אשמים במרבית סעיפי האישום, והרשיע אותם בניכוי מס תשומות שלא כדין ובניהול פנקסי חשבונות כוזבים להעלמת מס, למעט חשבוניות משתי החברות הנ"ל, בהן היה ספק סביר.