רע"א 2674/15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לסכסוך על תשלומי מזונות במסגרת הליך פשיטת רגל. המבקשים, שהם ילדיו של החייב, ביקשו תשלום מזונות חודשי גבוה יותר ממה שהחייב יכול היה להרשות לעצמו, בטענה שהסכום שקיבלו אינו מאזן כראוי את זכויותיהם של כל הצדדים המעורבים. ההחלטה המקורית של בית המשפט המחוזי צידדה בחייב וקבעה את דמי המזונות על 1000 ש"ח לחודש. לאחר שבחן את בקשת רשות הערעור, החליט בית המשפט העליון לקבל חלקית את הערעור ולהחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי משני טעמים עיקריים. ראשית, לא ניתנה למבקשים הזדמנות להגיב לתשובה שהגיש המנהל המיוחד, וזהו פגם פרוצדורלי משמעותי. שנית, החלטת בית המשפט המחוזי לא סיפקה הנמקה מספקת לקביעתו, דבר המקשה על ערכאת הערעור לקיים ביקורת אפקטיבית. בית המשפט העליון הדגיש כי אין בפסק דין זה כדי להצביע על דעה לגופה של המחלוקת, וכל טענות הצדדים בעניין זה שמורות לדיונים עתידיים. ההחלטה להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי התקבלה ללא צווים בעניין הוצאות, בהתחשב באופיו של הליך פשיטת הרגל והמשיבים המעורבים.