ת"א 13154-04-15

תקציר

התובע, שהיה מבוטח על ידי הנתבעים, תבע פיצוי על פי תנאי פוליסות ביטוח החיים והבריאות שלהם בגין פציעות שנגרמו בשתי תאונות דרכים. הנתבעת מס' 1 חויבה לשלם לתובע סך של 2,000 ₪ בגין אובדן כושר עבודה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה שנצברו ממועד התאונה ועד למועד התשלום בפועל. סכום זה חושב עבור 10 ימים של אובדן כושר עבודה, שכן השופט קבע כי התובע אינו מסוגל לעבוד במשך 100 ימים לאחר התאונה. כמו כן הורה השופט לנתבע מס' 1 לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪. השופטת דחתה את התביעה נגד הנתבעת מס' 2, וקבעה כי חלפה תקופת ההתיישנות, ותביעתה המתוקנת של התובעת לא חידשה אותה. השופטת ביססה החלטה זו על הגדרת "נכות" בפוליסת הביטוח, שהזכירה נכות מלאה בלבד, ועל פסיקה קודמת. גם תביעת התובע בגין עוגמת נפש נדחתה, שכן השופטת לא מצאה ראיות מספיקות לפסיקת פיצויים. ככלל, פסק השופט לטובת הנתבעים בתביעת הנכות, ורק באופן חלקי לטובת התובע בגין התביעה בדבר אובדן כושר עבודה.