ת"א 674/06

תקציר

התובע תבע את רשות מקרקעי ישראל (הנתבעת מס' 1) ואת קק"ל (הנתבעת מס' 2) על מנת לאכוף עסקת חליפין של זכויות במקרקעין, אשר לטענתו סוכמה והוסכמה בין הצדדים. התובעת טענה כי מכלול המשא ומתן, המסמכים והתנהלות הנתבעים מעידים על הסכם מחייב. הנתבעים הכחישו את קיומו של הסכם כזה. בית המשפט קבע כי הראיות אינן תומכות בטענת התובע כי נכרת הסכם חליפין. בעוד שחלק מההתכתבויות של הנתבעים עם התובע הצביעו על קיומו של הסכם כזה, התכתבויות אחרות ייחסו את העיכוב בביצוע העסקה לצורך לפתור סוגיות של תביעות סותרות במקרקעין ולהימנעותה של התובעת מלהציע תמורה שוות-ערך. יתר על כן, התובעת לא הוכיחה כי הנתבעים פעלו שלא כדין או בחוסר תום לב. בית המשפט קבע כי עובדות המקרה אינן מעוררות "זעקת הגינות" שתצדיק ויתור על הדרישה הסטטוטורית כי התחייבויות לביצוע עסקאות מקרקעין חייבות להיות בכתב. בהתאם לכך, דחה בית המשפט את התביעה והורה לתובע לשלם לכל נתבע 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.