ע"א 4166/00

תקציר

עורך הדין המשיב הגיש בשם המערערת ואחרים, כנגד קבלנים, בדרישה לחייבם לרשום בניין כבית משותף ולהעניק לתובעים רשות לחלק את סעדיהם, בין היתר. עם זאת, בפסק הדין שניתן בתיק לא הוזכרו סעד הפיצול או טענות אחרות. המערערת טענה כי הימנעותו של המשיב מלעמוד על סעד זה מהווה רשלנות. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, אך בית המשפט העליון הפך החלטה זו. בית המשפט קבע כי על עורך דין סביר היה להבין כי פסק הדין אינו מתייחס לסעד הפיצול ולנקוט בצעדים להבהרת פסק הדין או לתיקונו. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, מצא את המשיב אחראי לרשלנות מקצועית והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לבירור נוסף. המשיב חויב לשלם למערער הוצאות משפט בסך 2,000 ₪. החלטה זו קובעת סטנדרט התנהגות המצופה מעורכי דין ומחזקת את האמון שלקוחות נותנים בעורכי דינם כדי להגן על זכויותיהם החוקיות.