ת"צ 63663-03-24

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק הדין בת"צ 63663-03-24 סטולירוב נ' בן יוסף פסק הדין עוסק בבקשה להסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, תוך התנגדות מצד הנתבע. בית המשפט השלום בנתניה (כבוד השופטת ליאת הר ציון) קיבל את בקשת ההסתלקות, תוך קביעת תגמול למבקש ובא כוחו, ודחה את טענות הנתבע. **עיקרי הדברים והחידושים המשפטיים:** 1. **הסתלקות מתוגמלת כתקנה, לא חריג:** * **הכלל:** כפי שמצוין בפסק הדין, הכלל הוא שהסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית אינה מתוגמלת, שכן התובע המייצג והכוחו אינם אמורים להפיק רווח אישי מהליך שנועד לטובת הקבוצה. * **החריג:** עם זאת, הפסיקה (כפי שמובא בפסק הדין, בהסתמך על ע"א 8114/14 מרקיט ישראל בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ) קובעת כי הסתלקות מתוגמלת אפשרית, אך זוהי חריג לכלל ויש להיעתר לבקשות כאלה רק במקרים מתאימים. * **החידוש בפסק דין זה:** פסק הדין מחזק את המגמה בפסיקה לפיה, כאשר מתקיים "תיקון עוול" כתוצאה מהגשת התביעה, והקבוצה מפיקה תועלת קונקרטית, יש לאשר הסתלקות מתוגמלת. במקרה זה, התובע טען כי הנתבע תיקן את הפעולות המפרות (הסרת המילה "מבצע" ומחיקת מחירים פיקטיביים), מה שהביא ל"מוּצֵאת העילה" לטובת כלל חברי הקבוצה. בית המשפט ראה בכך תועלת משמעותית, ולכן אישר את התגמול, תוך קביעה כי "ההפרה הנטענת תוקנה, וכי התביעה התייתרה." 2. **תועלת הקבוצה כשיקול מרכזי:** * פסק הדין מדגיש כי המחוקק שם את הדגש על עניינם של חברי הקבוצה. * בית המשפט בוחן אם "לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די מבחינה זו בתועלת כללית ועמומה". * במקרה זה, התועלת התבטאה בתיקון הפרקטיקה המטעה של הנתבע, אשר מנע הטעיה עתידית של צרכנים. 3. **הערכת סיכויי התביעה כבסיס להחלטה:** * בית המשפט קובע כי "סיכויי התביעה, לצד שיקולי התועלת עבור הקבוצה, מהווים שיקול עיקרי להכרעה בכל אחד מרכיבי הבקשה – פסיקת תגמול לתובע ופסיקת שכ"ט למייצג, מתן פטור מפרסום ומהודעה ליועמ"ש ופטור מהמשך ניהול ההליך בידי תובע אחר." * בהתחשב בכך שהנתבע לא התגונן לגופה של הבקשה, וההפרה תוקנה, בית המשפט קובע כי "סיכויי התביעה להתקבל היו טובים מספיק" לצורך אישור ההסתלקות המתוגמלת. 4. **שיקול דעת בית המשפט בעניין פרסום והודעה ליועמ"ש:** * בניגוד למגמה כללית של חובת פרסום והודעה, בית המשפט קובע כי אין להורות על פרסום דבר ההסתלקות במקרה זה. * השיקולים שהובאו בחשבון הם: * **השלב הדיוני:** הבקשה הוגשה בשלב מוקדם. * **תיקון הליקוי:** ההפרה תוקנה והעילה מוצתה. * **חוסר תוחלת בהחלפת תובע:** כאשר העילה מוצתה, אין צורך בפרסום על מנת למצוא תובע חלופי. * זהו יישום של סעיף 16(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, המעניק לבית המשפט שיקול דעת באשר לצורך בפרסום. 5. **פסיקת אגרה:** * החלטה מעניינת נוגעת לפטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה. * בעוד שהכלל הוא תשלום אגרה, בית המשפט מצא "טעם מיוחד" לפטור, בכך שהתביעה "נולדה תועלת לחברי הקבוצה" ושיש בהתנהלות הנתבע אלמנטים של הטעיה צרכנית. * הקשר לדברי בית המשפט באשר ל"שאלה משפטית חדשה" או "תועלת לחברי הקבוצה" מראה כי הפטור ניתן במקרים בהם ההליך, אף שהסתיים בהסתלקות, הביא לתוצאה חיובית עבור הקבוצה, מעבר לשיקולי טרחה בלבד. 6. **חיוב הנתבע בהוצאות:** * בית המשפט מחזק את עקרון כי דיון שנדחה לבקשת נתבע, והוא אינו מתייצב אליו, יגרור חיוב בהוצאות. חוסר התייצבות זה, גם לאחר שהוצע לו לתקן את המעוות, מעצים את חיוב ההוצאות. **סיכום:** פסק הדין מדגים כיצד בית המשפט שוקל מגוון שיקולים בעת דיון בבקשת הסתלקות מתוגמלת. הוא מדגיש את חשיבות התועלת לקבוצה, את הצורך בתיקון עוולות צרכניות, ונותן משקל לשיקול דעת בית המשפט באשר להליכי הפרסום והאגרה, בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה. ההחלטה מאשרת את המגמה בפסיקה לפיה, כאשר הגשת תובענה ייצוגית מביאה לשינוי התנהגותי חיובי מצד הנתבע, גם אם בהמשך מוגשת בקשת הסתלקות, ניתן לאשר תגמול, תוך הדגשת כי ההליך סיפק תועלת קונקרטית לקבוצה.