ת"א 12401-06-15

תקציר

המבקש, סוחר בדים בעל זכויות בחנות בראשון לציון, מבקש לעכב את ההליכים למימוש משכנתא הרשומה לטובת הבנק או להוציא צו מניעה זמני האוסר זאת. לבנק משכנתא על נכס המבקש ושני נכסים בחולון בבעלות אחיו של המבקש להבטחת חובו של המבקש לבנק. בשל קשייו הכספיים של האח, מונה נאמן לנכסיו והושג הסכם פשרה בין הבנק לנאמן; הבנק יקבל 3.1 מיליון שקל ממכירת נכסי חולון והשאר יועבר לנושים של האח. המבקש טוען כי הבנק הפר את חובת הנאמנות שלו בכך שהסכים להסדר הפשרה, כי לא עמד לקבל דמי שכירות שנגבו מנכסי חולון, וכי הבנק המיר באופן חד צדדי הלוואה ממטבע חוץ לשקלים. הבנק טוען כי למבקש יש אפיק חלופי להבראה כנגד הנאמן, כי הוא פעל בסבירות וכי המבקש ביקש את המרת ההלוואה. בית המשפט נעתר לבקשת המבקש למתן צו מניעה זמני, בקובעו כי המבקש הוכיח טענה לכאורה וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. בית המשפט מציין כי ייתכן שהבנק התרשל בהסכמתו להסדר הפשרה, כי המבקש לא עודכן על הסדר הפשרה, וכי הבנק לא הציג הערכות משכנעות. באשר להמרת ההלוואה, ראיותיו של המבקש אינן משכנעות, אך די ביתר היסודות. מאחר והמבקש הוכיח כי ניתן היה לגבות חלק ניכר מהחוב מנכסי חולון, יש צורך בהגדלת סכום הערבות הבנקאית. כמו כן, בית המשפט רואה לנכון לעכב את ההליכים עד שבית המשפט לפשיטת רגל יכריע בבקשת המבקש לבטל את הסכם הפשרה. הבנק חויב לשלם את הוצאותיו ושכר טרחת עורך הדין של המבקש, וצו המניעה הזמני נותר בתוקפו עד להודעה חדשה, תוך ערבות בנקאית מוגדלת.