עב"ל 176/09

תקציר

במקרה דנן, המערערים, משפחה בת עשר נפשות, קיבלו הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי משנת 2002. הנושא התעורר כאשר המכון כלל בחישוב הכנסותיהם הפקדה חודשית קבועה של 1,800 שקל מקרן טורונטו, ארגון צדקה, ובכך צמצם את קצבתם. המערערים טענו כי תמיכה כספית זו, הנדרשת בשל מצבם הכלכלי הקשה, אינה צריכה להיחשב כהכנסה בהתאם להתייחסותם לפסיקה קודמת, פרשת בנישו. עם זאת, בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי אופייה הרגיל והמתמשך של התמיכה מזכה אותה כהכנסה, והביא לכך שהחוב של המערערים למוסד חושב תחילה אך בוטל בהמשך. בערעור התמקד הדיון בשאלה האם יש להחשיב תמיכה כזו כהכנסה. השופט רבינוביץ' ציטט נקודות מבט שונות, כולל אלה מחוקי הביטוח הלאומי בישראל ובגרמניה, המציעות כי תמיכה מרצון אינה צריכה להיחשב בדרך כלל כהכנסה אלא אם כן היא מאפשרת אורח חיים מעבר לצרכים בסיסיים. בית המשפט החליט פה אחד לדחות את הערעור, בקובעו כי אופייה הרגיל של תמיכת קרן טורונטו הופך אותה לדומה לקצבה ולכן יש לכלול אותה בחישוב ההכנסה לצורך זכאות לגמלה. הערעור נדחה ללא צו להוצאות, תוך שהוא תומך בקביעה הראשונית כי המזונות מהווים חלק מהכנסות המערערים.