ע"ע 547/08

תקציר

החלטת בית הדין מתייחסת לזכאות מורים, אימהות ואבות, ל"תוספת אם". תוספת זו, כפי שהיא מוגדרת בהסכמים קיבוציים, מאפשרת למורים לצמצם את שבוע העבודה שלהם כדי לטפל בילדיהם מבלי לאבד הכנסה, וניתן גם להחליפה בבונוס כספי של עד 10% משכרם אם לא יממשו את האופציה הקודמת. השאלה העומדת על הפרק היא האם יש לזכות אב-מורה בתוספת זו כהטבה כספית, או שמא יש בכך כדי לשלול את תכלית התוספת, שהיא לעודד אימהות להישאר בשוק העבודה ובכך להשיג שוויון בין המינים במקום העבודה. מסקנת בית המשפט היא כי הזכות ל"תוספת אם" כגמלה כספית שמורה באופן בלעדי ליולדות-מורות. זאת, כאקט של העדפה מתקנת, שמטרתו לתמרץ אימהות עובדות להישאר בעבודה ולהתקדם בקריירה, העולה בקנה אחד עם מטרות השוויון המהותי כפי שנועד חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. אמנם, לאבות-מורים ניתנת הזכות לצמצם את שבוע העבודה שלהם כדי לטפל בילדיהם, אך הם אינם זכאים להיבט הכלכלי של התוספת, שכן הדבר יפגע בתכלית החוק, שהיא לאפשר את השתלבותן של אימהות בשוק העבודה ולא להנציח תפקידים מגדריים מסורתיים. כמו כן, השופטים קובעים כי יש לקבל את ערעורי המדינה על החלטות בית המשפט המחוזי שהעניקו לאב-מורים את התוספת הכספית, ולפיכך אב-מורה אינם זכאים לגמלה הכלכלית של "תוספת האם". לבסוף, בהתחשב בנסיבות המקרה, מחליטים השופטים כי המשיבים לא יידרשו להשיב את הסכומים ששולמו להם על ידי המדינה בהתאם להחלטות בית הדין האזורי.