ע"ע 45163-05-13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על תביעת קצבת שאירים. תקנון המערערת מעניק קצבת שאירים ל"אלמנות מבוטחות", ובהן נשים שהיו נשואות למבוטח בעת מותן. התקנות גם מכירות בידועים בציבור כזכאים לקצבה אם הם יכולים להוכיח קיומו של משק בית משותף ושיתוף פעולה. בית משפט קמא בחן את הראיות שהוצגו וקבע כי המשיבה אכן הייתה בת זוגה הידועה בציבור של המנוחה, חרף סתירות והשמטות מסוימות בדבריה. ערכאת הערעור בחרה שלא להתערב בהערכת הראיות של הערכאה הנמוכה יותר, מתוך הכרה בכך שהיה לה יתרון בכך שצפתה בעדים ממקור ראשון. בית המשפט התייחס גם למשקל המיוחס למסמכים בזמן אמת המעידים כי המשיבה לא חלקה את חייה עם בן זוגה, וקבע כי הצהרות אלה אינן פוסלות אותה אוטומטית מלהיות מוכרת כידועה בציבור. כמו כן, בית המשפט הבהיר את הקריטריונים לפסיקת הוצאות במקרים מסוג זה, וציין כי נדרש יחס שונה כאשר תביעה מתקבלת לעומת כאשר היא נדחית. נוכח היעדר נסיבות חריגות ופגמים מהותיים בפסק דינו של בית משפט קמא, נדחה הערעור, והמערער חויב בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב. החלטה זו התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים ותועבר אליהם בהתאם.