עע"מ 177/24

תקציר

בהחלטתו דחה בית המשפט בקשה לסעד זמני בתקופת ערעור, תוך שהוא מדגיש את החשיבות של הערכת סיכויי הצלחת הערעור ומאזן הנוחות. בית המשפט שב והדגיש כי ככלל ניתנת עדיפות למאזן הנוחות, ובהליכים מינהליים יש לשקול גם את ההשפעה על האינטרס הציבורי. צווי מניעה זמניים, במיוחד כאלה המשנים את המצב הקיים ומתיישבים עם הסעד הסופי המבוקש, יינתנו רק במקרים חריגים שבהם קיים סיכון לנזק בלתי הפיך שלא ניתן לפצות אותו כספית. במקרה דנן, המבקש לא הצליח להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו במידה המצדיקה סעד חריג. המבקשים טענו כי אי מתן הסעד יפגע ביכולתם לקיים בכבוד בשל אילוצים תפעוליים, אך לא ביססו טענות אלה בראיות. כמו כן, ציין בית המשפט כי על המבקש לברר עמידה בפטורים ובתנאי היתר על פי חוק. משכך, הבקשה נדחתה והמבקש חויב לשלם למשיבים הוצאות בסך 2,500 ₪.