ת"א 69027-03-18

תקציר

בסכסוך בין שותפים בחברות המחזיקות בית דיור מוגן בירושלים, ביקשו הנתבעים, שהם בעלי מניות הרוב, כי בית המשפט יורה לתובעים, שהם בעלי מניות מיעוט, להעמיד ערבות בסך 1.2 מיליון שקל להבטחת הוצאות הנתבעים. התובעים הם תושבי חוץ, מה שמעלה חשש לגבי יכולתם של הנתבעים לגבות הוצאות אם התביעה תידחה. עוד טענו הנתבעים כי הנאמנות המיוצגת על ידי התובעים אינה ישות משפטית ולכן עליה להעמיד את הערבות. עם זאת, התובעים טענו כי יש להם נכסים רבים בישראל, לרבות נכסים ומניות, וכי לנאמנות 25% בעלות בבית הדיור המוגן. עוד טענו כי סיכויי הנתבעים לזכות בתביעה הם מזעריים. בית המשפט הכיר בכך שתושבות זרה והיעדר נכסים ברי מימוש בישראל הם עילה לדרישת ערבות, וכך גם לגבי מבני החזקה מורכבים. בעוד התובעים הצביעו על מספר סוגים של נכסים, בית המשפט מצא כי הם עקיפים או מותנים ואינם מבטיחים די הצורך את הוצאות הנתבעים. למרות טענות התובעים, גם סיכויי התביעה נמצאו לא ברורים. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת הנתבעים, והורה לתובעים להעמיד ערבות בסך 75,000 ₪ בתוך 30 יום, בהתחשב בסיכויי ההצלחה הסבירים ובמורכבות התיק. פסק הדין ניתן ללא משוא פנים כלפי מי מהצדדים בנוגע לעלויות הבקשה.