ה"פ 127/04

תקציר

המבקשת ובעלה חתמו על הסכם יחסי ממון לפיו זכויות הבעל בדירה יועברו לאישה, שכן הם מסדירים את ענייניהם הרכושיים עקב הידרדרות נישואיהם וכוונתם להתגרש. הסכם זה אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, הנושה המשיב פתח בהליכי הוצאה לפועל והטיל עיקול על זכויות הבעל בדירה בגין חוב של 270,000 ₪. המבקשת עתרה לבית המשפט לבטל את העיקול, בטענה כי זכויותיה בדירה שנרכשה באמצעות הסכם הממון גוברות על זכותו של המשיב לעיקול. המשיבה טענה כי הסכם הממון כולו היה פיקטיבי וניסיון להונות נושים, וכי המבקשת פעלה בחוסר תום לב בכך שלא שיתפה את בעלה בהליך. בית המשפט מצא את עדותו של המבקש אמינה וקבע כי הסכם הממון אינו חוזה למראית עין גרידא, כפי שטען המשיב. בית המשפט קבע כי זכויותיה השוויוניות של המבקשת בדירה, הנגזרות מחובתו של בעלה להעביר לה את זכויותיו, גוברות על זכותו של המשיב לעיקול. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל חוסר תום לב מצד המבקשת בכך שלא שיתפה את בעלה בהליך, בהתחשב בכך שעזב את הארץ. בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את תביעתה של המבקשת, הכריז עליה כבעלים היחיד של הדירה, הורה על ביטול העיקול ופסק לה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין מהמשיב.