ת"א 43188-10-19

תקציר

המקרקעין המדוברים הם נכסי נפקדים וזכויות הבעלות המועברות משאמי לתובע הן אותן זכויות שקיבל שאמי מהבעלים הרשום, עיסא. הזכויות כוללות בעלות, שימוש והשכרה של הנכס, אשר ניתנה כערובה להחזר חוב. זכויות אלה פחותות מאלה של בעלים או חוכר במשך דורות. תביעתו של התובע להיות מוכרז כבעלים או כחוכר לטווח ארוך של הקרקע נדחית, שכן לא ניתן לקבוע כי לתובע יש זכות להחזיק במקרקעין על פי מנהג הבעלים. זאת ועוד, טענת התובע כי זכויותיו עולות כדי בעלות נדחית שכן היא מהווה הרחבה של חזית הטיעון ולא הועלתה בשלב מוקדם יותר של ההליך. השופטת מציעה לצדדים לחזור למו"מ למציאת פתרון למצב הקיים, לדחות את התביעה ולהורות לתובע לכסות את הוצאות הנתבע בסך 30,000 ₪.