ת"א 2100-10-19

תקציר

התובעת, ביוטי פיש בע"מ, תבעה את הנתבעים בגין הפרת חוזה ואשם, לאחר שהנתבעים הפסיקו לשווק את דגי הנוי של התובעת בחו"ל. התובעת גידלה דגי נוי מסוג "קוי נאיבי" והסכימה לשווקם אך ורק באמצעות הנתבעים, שהיו אמורים לתת לה זכות קדימה באספקת הזמנות הלקוחות. הנתבעים טענו כי מילאו את חובתם להציע לתובע זכות קדימה, ופנו למגדלי דגים אחרים רק כאשר התובע דחה או לא יכול היה לספק את ההזמנות. עם זאת, בית המשפט קבע כי לנתבעים, שנהנו מחופש שיווק מוחלט על פי החוזה, חלה חובת נאמנות כלפי התובע. הם נדרשו לתעד את העברת הצווים לתובעת ואת דחייתה, אך לא עשו כן. לפיכך, קיבל בית המשפט את טענת התובעת כי הנתבעים פגעו לא אחת בזכות הקדימה שלה. הנתבעים חויבו לשלם ביחד ולחוד סך של 2,717,892 ₪, ובנוסף הנתבעת לבדה תשלם 413,500 ₪, כפיצוי בגין הנזק שנגרם כתוצאה מהפרת זכות הקדימה. החוזה הסתיים ללא הודעה מוקדמת ממי מהצדדים, בעקבות סכסוך אישי. בית המשפט קבע כי הנתבעים הם שביטלו את החוזה, ולכן עליהם לפצות את התובעת בגין אובדן הרווחים בתקופת הודעה מוקדמת סבירה של 6 חודשים, שהסתכמה ב-444,587 ₪ ביחד ולחוד, ובנוסף הנתבעת לבדה תשלם 18,736 ₪, מה שמביא את סך הפיצוי בגין סיום החוזה ללא הודעה מוקדמת ל-463,323 ₪. עוד טענה התובעת כי הנתבעים פגעו בה בכך שייצאו דגים מחוסנים לקנדה, תוך שימוש בתעודות הווטרינריות שלה לדגי קוי נאיביים, בניגוד לתקנות הקנדיות. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים כי הדבר נעשה בידיעתו ובהסכמתו של התובע, ולכן תביעת התובע לפיצוי בגין ראש זה נדחתה מחוסר תום לב. בסך הכל חויבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 3,131,392 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית עד למועד פסק הדין.