בש"א 3956/00

תקציר

בת"א 2070/00 תבעו התובעים – תלויים ויורשים של המנוחה א.ב. – פיצוי בגין הנזקים שנגרמו עקב רשלנות צוות בית החולים שניהלה המשיבה הראשונה בטיפול בא.ב. לאחר שילדה תאומים. כן ביקשו המבקשים לעיין בפרוטוקול "ועדת החקירה" שהוקמה לאחר מותו של א.ב., וכן בכל המסמכים הקשורים שהיו בידי המשיב השני, אשר האחרון סירב למסור. בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי המבקשים לא סיפקו הצדקה מספקת להסרת חיסיון דיוני הוועדה, כאמור בסעיף 21 לחוק זכויות החולה. המבקשים לא הציגו כל תשתית עובדתית או נסיבות מיוחדות שיגברו על הצורך בחיסיון, והסתמכו רק על הטענה כי המשיבים לא הציגו עילת אי גילוי. בית המשפט הדגיש כי נטל ההוכחה מוטל על המבקשים, ועצם ההתנגדות לחיסיון המוכרת בחוק אינה עילה מספקת לגילוי. יתר על כן, השופט ציין כי בהינתן השלב המתקדם של ההליך העיקרי, יכלו המבקשים להפנות לראיות שכבר הוגשו, לרבות חוות דעת מומחים ועדויות של רופאים מטפלים, אך לא זיהו סתירות או סתירות המצדיקות עיון ברישומי הוועדה. ההחלטה התייחסה גם לניסיונם של המבקשים להפעיל את חוק חופש המידע, שאותו דחה בית המשפט, נוכח ההוראות הספציפיות בחוק זכויות החולה המסדירות את נושא הגילוי. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקשים חויבו בהוצאות המשיבים.