ע"א 3348/97

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון התייחס לפרשנות סעיף 18(א) לפקודת מס הכנסה והאם יש לסווג את מענק היובל שניתן לעובדי דקלה חברה לניהול קרנות נאמנות בע"מ כ"הוצאות אחרות כאלה". בית המשפט בחן את הרקע ההיסטורי והמושגי של ההסדר הנורמטיבי בדבר ניכוי הוצאות מעביד לפי דיני מס הכנסה ומצא כי המחוקק התכוון להשיג יעדים פיסקליים, כגון הגדלת הכנסות המדינה ומניעת דחיית מס באמצעות מניפולציות חשבונאיות, וכן יעדים חברתיים, לרבות הבטחת זכויות העובדים והבטחת קבלת התשלומים המגיעים להם. המכנה המשותף להוצאות המנויות בסעיף 18(א) הוא שהן תשלומי שכר נלווה עם פער זמנים בין יצירת החיוב לבין מימושו בפועל, והן משולמות בדרך כלל כתשלום חד פעמי בתום תקופה מסוימת או עם קרות אירוע. מענק היובל, הטבה חוזית המשולמת לעובדים עם הגיעם לשנת עבודתם העשרים, נחשב כשייך לקטגוריה זו. לפיכך, קבע בית המשפט כי יש להתיר את ניכוי ההוצאות בגין מענק היובל רק בשנת המס שבה שולם המענק בפועל לעובדים. הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי התקבל, והמשיב חויב לשלם 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.