ת"א 39251-03-21

תקציר

יורשיו של בעל מניות שנפטר בחברה שפורקה ביקשו להחיות את החברה כדי לרשום את זכויותיהם בחלקת קרקע שבבעלות החברה. עם זאת, רשם החברות חייב אותם לשלם אגרות שלא שולמו מאז פירוק החברה 20 שנה קודם לכן כתנאי להחייאה. היורשים התנגדו לכך בטענה כי דרישת שכר הטרחה אינה צודקת, כי ירשו רק חלק קטן מהמניות, וכי על בעלי המניות האחרים לשלם את חלקם בשכר הטרחה. עוד טענו כי דרישת שכר הטרחה התיישנה, כי בעלי המניות האחרים יתעשרו על חשבונם, וכי עליהם לשלם רק ממועד מותו של בעל המניות. רשם החברות טען כי היורשים אחראים למצב החברה וכי ההחייאת החברה היא לטובתם, ולכן עליהם לשאת בשכר. בית המשפט הסכים עם הרשם, וקבע כי ליורשים קשר ישיר עם החברה והם אחראים למצבה, וכי החייאת החברה אינה חלקית אלא תחייה מלאה. עוד ציין בית המשפט כי היורשים ידעו על אי תשלום שכר הטרחה במשך שנים רבות ולא עשו דבר, וכי החייאת החברה תאפשר לכל בעלי המניות לרשום את זכויותיהם. משכך, נדחתה הבקשה לפטור מתשלום האגרות, וניתן היה להחיות את החברה עם תשלום מלוא האגרות שדרש הרשם. כמו כן חויבו היורשים בתשלום הוצאות בסך 7,500 שקל.