ת"א 33857-01-13

תקציר

התובע, איש עסקים בינלאומי ואזרח ישראלי, הגיש בקשה להיתר לתבוע את הנתבע, הרב הראשי של רוסיה, מחוץ למדינת ישראל. התובע טען כי תביעתו נגד הנתבעת, המתגוררת ברוסיה, מעלה שאלות כבדות משקל שיש לדון בהן בבתי המשפט בישראל, שהם הפורום המתאים ביותר. הבקשה הוגשה מכוח תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת המצאה מחוץ למדינה בנסיבות מסוימות, לרבות כאשר נכרת חוזה בתחומי ישראל. התובעת טענה כי נחתם הסכם שותפות והופקד אצל הנתבעת ברוסיה. עם זאת, בית המשפט מצא כי מרבית הקשרים בתיק מצביעים על רוסיה כפורום המתאים, ולא על ישראל, ואין טעמים מיוחדים המצדיקים את שמיעת התיק בישראל. השופט, הפועל מתוקף תפקידו כרשם, הגיע למסקנה כי ישראל אינה הסמכות המתאימה לתיק ודחה את הבקשה להיתר תביעה מחוץ לישראל. ההחלטה התקבלה במעמד צד אחד, ולכן לא נפסקו הוצאות.