ת"א 45437-11-23

תקציר

בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לטובת התובע, יגאל אלון, במחלוקת על הבעלות על זכויות בנייה בחלקת קרקע בנהריה. בית המשפט קבע כי אלון זכאי ל-50% מזכויות הבנייה בחלקה שבבעלותו המשותפת עם הנתבעים, עמוס ומרים וייס, וכי הוא יכול לממש זכויות אלה ללא הסכמת הנתבעים. פסק הדין, שניתן על ידי השופט אחסאן כנעאן, התמקד בפרשנותם של מספר הסכמי מכר מקרקעין משנות השמונים והתשעים. המפתח לפסק הדין היה הקביעה כי ילדיהם של הבעלים המקוריים, רן ורות וייס, לא קיבלו במתנה זכויות בנייה כלשהן בעסקה עם הוריהם, ובכך נשמרה חלוקה שוויונית של זכויות אלה. בנוסף, מצא בית המשפט כי הנתבעים, שרכשו את הקרקע מידי רן ורות וייס, עודכנו והיו מודעים לכך שאחוזי הבנייה מתחלקים שווה בשווה. פסק הדין התייחס גם למעמדם המשפטי של אחוזי הבנייה, והגיע למסקנה כי אין מדובר בזכויות במקרקעין אלא בזכויות חוזיות שניתן להעביר באמצעות הסכמים. הנתבעים חויבו בהוצאות התובעת בסך של 25,000 ₪.