ת"צ 53179-03-18

תקציר

השאלה המרכזית במקרה זה נסובה סביב השאלה האם טענות מסוימות של המבקשים מהוות פגיעה עקיפה בהיתר שניתן לחברות התעופה אל על וארקיע, המאפשר להן לגבות "היטל ביטחון" מהנוסעים. על בית המשפט לקבוע האם יש לדחות על הסף תביעות אלה, המערערות על תוקפו ומימושו של ההיתר, או לאפשר להן להמשיך במסגרת תביעה ייצוגית. השופט פותח בסיכום ההיתר, המסמיך את חברות התעופה לגבות תשלום של 8 דולר לכל קטע מסלול טיסה עבור הוצאות אבטחה וביטוח שנגרמו עקב האירועים הביטחוניים האחרונים. לטענת המבקשים, ההצדקה להיתר אינה קיימת עוד, שכן מאז שנת 2013 נושאת המדינה ברוב הוצאות ההגנה. לכן, תוקף ההיתר פג, וחברות התעופה מרוויחות באופן לא הוגן מלקוחותיהן. עם זאת, השופט קובע כי טענות אלה עולות כדי פגיעה עקיפה בהיתר, שאינה מותרת על פי המשפט המנהלי, במיוחד במסגרת תביעה ייצוגית. התקפות עקיפות מכוונות בדרך כלל לתוקפן של החלטות מנהליות ומבקשות סעד כספי. מאחר שההיתר לא בוטל באותו אופן שבו הוצא (בכתב), והרשות המינהלית המקצועית שהעניקה את ההיתר אינה צד לתביעה, טענות המבקשים כי ההיתר פקע או בטל אינן יכולות לעמוד. יתר על כן, החלטות מנהליות הן בחזקת חוקיות ותקפות כל עוד לא הוכח אחרת. השופטת מציינת כי טענות המבקשים בנוגע למימוש ההיתר, הטוענות כי התנאי להוצאות אבטחה וביטוח אינו מתקיים עוד, אינן שקולות לטענות בדבר פקיעת תוקף ההיתר או בטלותו וניתן להמשיך בו. השופט פוסק גם במספר בקשות פרוצדורליות. בקשת המבקשים לצרף מסמכים מתביעה נפרדת נגד אל על, בדבר אי החזר מיסי נמל התעופה לנוסעים בעת ביטולם, מתקבלת. מסמכים אלה רלוונטיים לביסוס תשתית עובדתית לטענות ההשתק של המבקשים ויראו בהם חלק מתגובתם. בקשתה של ישראייר למחוק קטעים מסוימים מתגובת המבקשים לתשובות לבקשת האישור נדחית, שכן הם מהווים תשובה מותרת לטענות ישראייר. בקשת המבקשים לגילוי מסמכים ותשובות לשאלונים מטעם המשיבים מתקבלת בחלקה, כאשר סעיפים ושאלות ספציפיים נחשבים רלוונטיים למקרה. בסופו של דבר, השופט נעתר חלקית לבקשתן של אל על וארקיע לדחייה על הסף, ומאפשר לחלק מטענות המבקשים להמשיך תוך דחיית אחרות כפגיעה עקיפה בהיתר. ההחלטה בבקשות אלה אינה מוטה לטובת אף אחד מהצדדים, ולכן לא נפסקות הוצאות. השופט מציב תזכורת לעקוב אחר הגשת המסמכים הלא ערוכים על ידי ישראייר.