רע"א 1816/13

תקציר

מינהל מקרקעי ישראל חתם עם המבקש על הסכם פיתוח, המקצה לו חלקת קרקע ללא מכרז להקמת מפעל צינורות. המבקש, לעומת זאת, בנה על הקרקע אולם אירועים. מנהל מקרקעי ישראל תבע את המבקשת בבית משפט השלום בנצרת בבקשה לפנותה מהקרקע. בית המשפט פסק לטובת מנהל מקרקעי ישראל, תוך הדגשת חוסר תום הלב של המבקש והאינטרס הציבורי בשמירה על אדמות המדינה. המבקשת ערערה לבית המשפט המחוזי בנצרת, שדחה אף הוא את ערעורה, תוך ציון חומרת התנהלותה של המבקשת והצורך להגן על משאבי הציבור. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שגם היא נדחתה. בית המשפט קבע, כי חובת המבקש להשיב את המקרקעין הפנויים כפופה לעקרונות כלליים של השבה ושיקולי צדק. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטות הערכאות הנמוכות, נוכח התנהלותו החמורה של המבקש והאינטרס הציבורי הכרוך בכך. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות המבקש בדבר התנהלותה השונה של רמ"י במקרים אחרים, אופיו הסטנדרטי הנטען של החוזה והגדרת אולם האירועים כפעילות שאינה תעשייתית, ומצא אותן בלתי משכנעות.