ת"ק 10716-05-21

תקציר

התובע והנתבע, שהיו חברים, חלקו דירה שכורה בשותפות החל מחודש מאי 2020. למרות שרק הנתבע היה חתום על חוזה השכירות, התובע השתתף בתשלומי דמי השכירות החודשיים. לא היה ביניהם חוזה כתוב, אך מעשיהם היוו חוזה בעל פה מחייב. התובעת לא שילמה באופן עקבי את חלקה בדמי השכירות במועד, והנתבעת השתמשה בכספי הפיקדון של התובעת לכיסוי עיכובים אלה. זה היה מוצדק מכיוון שההודעות ביניהם הצביעו על היסטוריה של עיכובים בתשלומים. בעקבות סכסוך ביום 7.11.2020 הוציאו הנתבעת וחברתה את חפציה של התובעת ומנעו ממנה להיכנס לדירה. התובע היה אמור לפנות את הדירה עד דצמבר 2020 בכל מקרה, לבקשת הנתבע עקב פיגור בתשלומים. התנהלות זו היוותה הפרה של החוזה, שכן התובעת הייתה זכאית חוזית לשהות עד חודש דצמבר. התובע תבע פיצוי בגין הוצאות שונות, שחלקן התקבלו וחלקן נדחו. השופט פסק לה פיצויים בסך 7,273 שקל, אותם על הנתבע לשלם בתוך 30 יום, מתוכם 3,000 שקל עבור דיור זמני, 744 שקל עבור הוצאות אחסון, 529 שקל עבור חשבון חשמל ו-3,000 שקל עבור עוגמת נפש. כמו כן נפסקו לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪. ההחלטה התקבלה לטובת התובע, ועל הנתבע לעמוד או להסתכן בהפרשי ריבית והצמדה. רשות ערעור בבית המשפט המחוזי מותרת בתוך 15 יום.