עת"מ 56633-06-14

תקציר

לטענת המשיבים, יש לדחות את העתירה שהגישו העותרים משום שהיא נוגעת בעיקר לשיקולים תכנוניים, שבית המשפט בדרך כלל אינו מתערב בהם, במיוחד כאשר מוסדות התכנון המוסמכים כבר נתנו לעניין משקל ראוי. הם מדגישים כי ייעוד השטח שבמחלוקת לתעסוקה ומסחר נבחר בקפידה, וכי טענות העותרים בדבר פגיעתה הנטענת של התכנית ברובע העסקים של בת ים נלקחו בחשבון על ידי מוסדות התכנון. בנוסף, מאשימים המשיבים 3 ו-4 את העותרים בכך שפעלו בחוסר תום לב, תוך ניסיון לעכב את התקדמות תכנית ח/500 ממניעיהם הנסתרים. העותרים, לעומת זאת, טוענים כי דאגתם לשלומם של תושבי בת ים מניעה את עתירתם. לטענתם, ההחלטה להתעלם מהתנגדויותיהם ולאשר את התוכנית אינה סבירה ואינה מידתית. עם זאת, בית המשפט מוצא כי כוונתם האמיתית של העותרים היא להשפיע על שיקולים תכנוניים ולקדם את סדר היום הפוליטי והמוניציפלי שלהם. בית המשפט, בהסכמתו עם המשיבים, מדגיש את תפקידו המצומצם בהתערבות בענייני התכנון ואת היקפה הצר של ביקורתו. נמצא כי טענות העותרים כבר נבדקו ביסודיות על ידי מוסדות התכנון, וחששותיהם לגבי ההשפעה על כלכלת בת ים אינם מבוססים. טענות העותרים עצמם מערערות את טענתם כי התכנית תפגע קשות בפרנסתה ובאפשרויות התעסוקה של העיר. יתר על כן, בית המשפט מדגיש את העיקרון לפיו חוות דעת של מוסדות התכנון עדיפות בדרך כלל על פני חוות דעת של מומחים חיצוניים בהליך הביקורת השיפוטית. בסופו של דבר, בית המשפט מגיע למסקנה כי החלטת המשיבים הייתה סבירה ומבוססת, ועל כן הוא דוחה את העתירה. העותרים נדרשים לפצות את המשיבים בגין הוצאותיהם המשפטיות. ההחלטה ניתנת בהעדר הצדדים ומתוארכת ליום 01/03/2015.