ת"פ 57995-07-20

תקציר

הנאשם הורשע בתקיפה, איומים וגניבה. השופט קבע את אזורי הענישה המתאימים לכל אחת מהעבירות. באשר לאישום התקיפה בתיק ת.פ. 57995-07-20, קבע השופט כי חומרת מעשיו של הנאשם מצדיקה טווח ענישה הנע בין מאסר קצר (שיכול לשמש כעבודות שירות) ל-12 חודשי מאסר. התנהגותו האלימה של הנאשם אמנם לא הייתה מתוכננת ולא גרמה לנזק מוחשי, אך היא הייתה חמורה ומשפילה, והפגיעה הפוטנציאלית הייתה יכולה להיות חמורה. גם איומיו של הנאשם כלפי המתלוננת היו חמורים, שכן היו מוחשיים ומבעיתים, ולוו באלימות פיזית. השופט שקל גם את הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, שלא הצדיקו את מעשיו של הנאשם בשום צורה. במקרה של עבירת הגניבה לפי ת.ד. 32353-09-17, השופט קבע את אזור העונש המתאים במאסר מותנה למאסר קצר עם עבודות שירות. השופט ציין כי הגניבה לא לוותה בנסיבות מיוחדות של חומרה, ומדיניות הענישה הרווחת במקרים כאלה היא בדרך כלל עונשים של מאסר על תנאי או עבודות שירות. בקביעת העונש ההולם לנאשם, התחשב השופט בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, לרבות הודאת הנאשם, הבעת חרטה וחיסכון בזמן שיפוטי. השופט שקל גם את נסיבותיו האישיות של הנאשם, גילו הצעיר יחסית ועברו הפלילי שאינו מכביד. כתוצאה מכך, נגזר על הנאשם עונש כולל אחד בגין שני האירועים. העונש שהוטל היה 90 ימי מאסר שירוצו כעבודות שירות, שלושה חודשי מאסר על תנאי על כל עבירת אלימות שבוצעה בתוך שלוש שנים, חודש מאסר על תנאי על כל עבירת רכוש שבוצעה בתוך שלוש שנים, 3,000 שקל פיצוי לערעור האזרחי, קנס של 500 שקל או חמישה ימי מאסר, והתחייבות כספית בסך 7,000 ₪ שלא לבצע עבירת רכוש באלימות או עוון במשך שנתיים. הנאשם היה פטור גם מתשלום אגרת הסנגוריה הציבורית בשל מצבו האישי והכלכלי.