ע"א 7269-07-12

תקציר

פסק הדין הוא ביחס לסכסוך בין שני בעלי נכסים שכנים בישראל, מר שגיא (המשיב) והמערער, על הזכות לעבור בחלקת קרקע השייכת למערערת. המערערים טענו כי זכותם במקרקעין גוברת על זכותם של המשיב, ואילו המשיב טען כי היתר בניה והסכם רכישה מקנים להם זכות קדימה. השופטים פסקו לטובת המערערת, בקובעם כי היתר בניה אינו מקנה למשיבים זכויות כלשהן בקניינו של המערער. רשויות התכנון עוסקות בתכנון ולא בקניין, ולכן היתר הבנייה, אף שהוא מצביע על זכות קדימה, אינו חל על מקרקעי העוררת. כמו כן, נמצא כי טענת המשיב כי הייתה להם זכות קדימה כדין על סמך המסמכים שנמסרו אינה מבוססת. השופטים הסכימו כי חתימתה של קודמתה של המערערת, הגב' הלברשטיין, על הבקשה להיתר בניה אינה מהווה הענקה תקפה של זכות הנאה (זכות קניינית) במקרקעין של המערערת. הסכמתה, כך נקבע, לא הייתה מספקת, ויתרה מכך, לא היו לה זכויות במקרקעין בעת החתימה על הבקשה, לאחר שכבר העבירה את זכויותיה למערערת, למרות שההעברה טרם נרשמה. השופטים העירו גם על חוסר תום הלב שהפגינו המשיבים במהלך המשא ומתן, אשר הצדיק עוד יותר את הפסיקה לטובת המערערת. תוצאת הערעור היא כי על המשיבים להסתלק מקניינו של המערער והמערער רשאי להקים גדר על גבול אדמתו. כן חויבו המשיבים בהוצאות המשפט של המערערת, בסך 10,000 ₪.