בש"פ 4655/10

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור לשחרורו של קטין תושב בית לחם שנעצר על ידי יחידה משותפת למשטרה ולצנחנים בחשד לפריצה לכלי רכב בירושלים. מעצרו של המערער נקבע על ידי בית משפט השלום כבלתי חוקי, אך החלטה זו בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי, מה שגרר ערעור לערכאה גבוהה יותר. המחלוקת המהותית נוגעת לחוקיות מעצרו של המערער, ובפרט לשאלה האם היה זה חוקי להחזיקו ללא צו המעצר הנדרש מבית המשפט כמפורט בסעיף 14(א) לתקנות שעת חירום. הסנגור תומך בשחרורו המיידי של המערער, בנימוק של היעדר בקשה למועצה הפלסטינית כמתחייב בחוק. עם זאת, עמדת המדינה, הנתמכת בפסיקה קודמת, גורסת כי חוקיות המעצר נפרדת מסמכותו של בית המשפט, ולכן גם מעצר בלתי חוקי אינו שולל את סמכותו של בית המשפט. בית המשפט העליון, במקרה זה, מיישר קו עם החלטת בית המשפט המחוזי, דוחה את הערעור ומאריך את מעצרו של המערער עד ליום 17.6.10. עם זאת, בית המשפט מעודד את המדינה להבהיר במהירות את עמדתה בסוגיה ומכיר בכך שיש להתחשב בנסיבותיו של המערער, ובפרט להבחין בין חשודים בפעילות עוינת לבין עבירות רכוש.