ע"א 3807/12

תקציר

במקרה משפטי זה בחן בית המשפט ערעור שעסק בתביעות הפרת חוזה נגד החברות ובאחריותם האישית של האחים קצ'טן. נמצא כי החברות הפרו את התחייבויותיהן החוזיות בכך שלא רשמו את זכויות הקניין של המשיבים בזמן סביר. בית המשפט ציין כי אמנם החוזה לא נקב במועד אחרון להליכים מסוימים, אך חוסר המעש של החברות במשך 11 שנים היה מוגזם. עם זאת, כאשר בוחנים את אחריותם האישית של האחים קצ'טאן כנושאי משרה, הרוב הגיעו למסקנה כי אין די ראיות ל"אשמה אישית סובייקטיבית" או התחייבות אישית מפורשת שתצדיק אחריות אישית לפיצויים. השופטת ברק-ארז חלקה על כך, וטענה כי הבטחות השווא של האחים למשיבים בדבר הסדרת הרישום עולות כדי חוסר תום לב סובייקטיבי המצדיק אחריות אישית. בית המשפט הסכים להותיר על כנו את הפיצוי שנפסק בגין נזקים לא ממוניים בגין עוגמת נפש שנגרמה עקב השיהוי, ודחה את ערעור החברות אך ניקה את האחים מהתחייבות כספית אישית. לפיכך התקבל הערעור בחלקו, בדעת רוב לטובת האחים קצ'טאן בעניין האחריות האישית.