ת"פ 29877-04-22

תקציר

מדובר בנאשם המואשם בהחזקת כמות קטנה של קנאביס לצריכה עצמית, הנחשבת כיום לעבירה מנהלית ולא פלילית. תחילה מתייחס השופט לשלוש סוגיות משפטיות: סמכותה של התביעה להמשיך בהליך הפלילי, הפעלת שיקול דעתה בכך, והשלכתו של עקרון החוק המקל על הנאשם. השופט קובע כי אמנם לתביעה הייתה סמכות, אך החלטתה להמשיך בהליך הפלילי הייתה בלתי סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי, מה גם שלנאשם לא היה עבר פלילי וכמות הקנאביס הייתה מזערית. יתרה מכך, השופט מדגיש כי המצב הנורמטיבי הנוכחי, המגדיר אי הפללה של החזקת קנאביס, משמעותו שחומרת העבירה אינה מצדיקה הרשעה. לפיכך, ההרשעה מתבטלת, ובמקומה מוטלת על הנאשם התחייבות כספית בסך 500 ₪ שלא לבצע עבירת סמים במשך שנה. פסיקה זו מוצדקת גם על ידי הקריאה הנשיאותית האחרונה למחיקת רישומים פליליים הקשורים להחזקת קנאביס. השופט גם מורה על השמדת הסמים ומודיע לנאשם על זכותו לערער על פסק הדין לבית משפט גבוה יותר בתוך 45 יום.