ע"פ 3947/12

תקציר

בית המשפט בחן ערעורים של שני הצדדים על פסק דין של בית המשפט המחוזי שהתבסס על ראיות נסיבתיות. הערעור נדחה ואישר את ההרשעה. בית המשפט המחוזי השתמש במסגרת נורמטיבית מבוססת היטב להערכת ראיות נסיבתיות, המחייבת כי המסקנה המפלילה המוסק גוברת באופן מכריע על כל השערה חלופית. פסק הדין כלל הערכת ראיות נסיבתיות שונות, כגון הדמיון של החשוד בלבושו ללבושו של העבריין הנראה בצילומי אבטחה, כולל סווטשירט ונעלי ספורט ייחודיים מסוג "FOX". למרות שצוינו אי התאמות, כגון ההבדל הפוטנציאלי בין המכנסיים שלבשו החשוד לתוקף, בית המשפט הדגיש את הערך הראייתי ולא התמקד בפריטים חסרים או שונים. עקבות דלק שנמצאו על נעליו של החשוד הפליל אותו עוד יותר, למרות הסברים שסיפק, שבית המשפט מצא לא משכנעים. האליבי של החשוד סותר רישומי טלפונים ניידים שהראו תקשורת פעילה בזמן ביצוע הפשע לכאורה, ואי מסירת עדויות עדים שיתמכו באליבי שלו החלישה עוד יותר את הגנתו. אף שצוינו כשלים חקירתיים, כגון אי תפיסת כל הבגדים והסרטונים הרלוונטיים שעשויים היו להראות לבוש שונה, לא היה בהם די כדי להפוך את פסק הדין. הראיות נמצאו כשירות לתמוך בהרשעה מעבר לספק סביר, למרות מחדלי החקירה. בית המשפט גם לא מצא עילה להתערבות בעונש, אשר שקל גורמים מקלים שונים, לרבות גילו הצעיר של המערער והתנהגותו הנורמטיבית הקודמת, המאזנים אל מול חומרת עבירת ההצתה. בסופו של דבר, הערעור הן על גזר הדין והן על גזר הדין נדחה, ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.