ע"פ 401/99

תקציר

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של הנאשם על הרשעתו בניסיון אונס ומעשה מגונה, וכן את עונשו של שש שנות מאסר בפועל וקנס של 25 אלף שקל בגין ניסיון אונס של אישה בה נהג ברכבו. בית המשפט מצא כי הנאשם לא עמד בדרישות לפטור מחמת חרטה לפי סעיף 28 לחוק העונשין, שכן הוא חדל מניסיונו רק לאחר שהקורבן התנגד והכה אותו, ולכן לא יכול היה לטעון כי הפסיק מתוך חרטה. נטל ההוכחה לפטור זה מוטל על הנאשם, אשר עליו להוכיח כי הפסיק את הניסיון מרצונו ומתוך חרטה. בעוד הנאשם טען כי בית המשפט היה צריך לזכות אותו בשל היעדר ראיות מספיקות לכוונתו לאנוס את הקורבן, בית המשפט מצא כי קביעת העובדות בערכאה נמוכה יותר הייתה נכונה, וכישוריו הירודים בעברית לא השפיעו על הודעותיו במשטרה. בנוסף, אישר בית המשפט את הפיצוי שנפסק לנפגעת, למרות טענת הנתבעת כי הוא מופרז, שכן הוא לא פיצה אותה במלואה על נזקיה, והאפשרות לתביעה אזרחית אינה ודאית.