בע"מ 24138-07-25

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון ניתוח זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים שהוצגו בהחלטת בית המשפט העליון לדחות את בקשת רשות הערעור של מבקש הערעור. **סוגיית הליבה המשפטית:** הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט העליון הייתה האם המבקש עמד בקריטריונים המחמירים למשפט חוזר בהליך אזרחי, במיוחד בהקשר של בקשת רשות ערעור על "גלגול שלישי" (קרי, ערעור שני). **עקרונות משפטיים מרכזיים:** * **סף גבוה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי":** בית המשפט חזר והדגיש כי הוא יעניק רשות ערעור רק ב"גלגול שלישי" בנסיבות חריגות. חריגים אלה מוגדרים באופן צר כ: * מקרים בהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מהאינטרסים האישיים של הצדדים. * מקרים בהם התערבות נחוצה כדי למנוע עיוות דין. ההחלטה קובעת במפורש כי עניינו של המבקש לא עמד ברף גבוה זה. * **הבחנה בין טענות מהותיות לבין דרישות פרוצדורליות:** המבקשת ניסתה למסגר את טיעוניה סביב תוקפו המהותי של הסכם הממון וסתירתו הנטענת עם התנהלות הצדדים. עם זאת, בית המשפט מצא כי טיעונים אלה אינם רלוונטיים לשאלה *הפרוצדורלית* האם התקיימו התנאים למשפט חוזר. הטיעונים העקרוניים שהוצגו על ידי המבקש נתפסו כניסיונות להעניק למקרה נופך מהותי, במקום להתייחס לסוגיה הפרוצדורלית המרכזית. * **התמקדות ב"ראיות חדשות" ובדיקת נאותות:** דרישה בסיסית למשפט חוזר היא הצגת ראיות שהצד לא ידע ולא יכול היה לדעת בבדיקת נאותות לפני ההליך המקורי. בית המשפט אישר את קביעת הערכאות הנמוכות יותר כי הראיות (תצהיר הרב) היו ניתנות לגילוי בשקידה סבירה על ידי המבקש לפני הגשת תביעת הרכוש הראשונית. זה מדגיש את החשיבות של חקירה חרוצה על ידי צדדים בליטיגציה אזרחית. * **תפקידן של קביעות עובדתיות:** בית המשפט הדגיש את חוסר רצונו להתערב בקביעות עובדתיות המתקבלות על ידי ערכאות נמוכות יותר, במיוחד במקרים של ערעורים על "גלגול שלישי". הקביעה כי המבקש יכול היה להשיג את התצהיר בשקידה סבירה אופיינה כקביעה עובדתית אינדיבידואלית, שבית המשפט העליון מהסס בדרך כלל לבטל. * **השתק עילה (השתק שיפוטי):** קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המבקש היה כפוף לכלל השתק העילה היא עיקרון משפטי משמעותי. המשמעות היא שצד מנוע מלהעלות טענות או טענות בהליכים מאוחרים יותר שהוא יכול וצריך היה להעלות בהליכים קודמים. כישלונו של המבקש לערער על תוקפו של הסכם הממון בתביעת הממון הראשונית, למרות שהיו לו האמצעים לעשות כן (או לפחות האמצעים לגילוי הבסיס לערעור כזה), הוביל ליישום זה של השתק. * **"יש לה את יומה בבית המשפט":** הצהרת בית המשפט כי למבקשת היה "יומה בבית המשפט" מצביעה על כך שהייתה לה הזדמנות להציג את טענותיה וטענותיה באמצעות ההליכים הראשוניים בבית המשפט לענייני משפחה והערעור שלאחר מכן. זה מחזק את העיקרון שהתדיינות משפטית חייבת בסופו של דבר להגיע לסופיות. * **חידוש פרוצדורלי (תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי):** החלטת בית המשפט לדחות את בקשת רשות הערעור מכוח תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (והחלתה בענייני משפחה), מדגישה מנגנון פרוצדורלי לדחייה מהירה של בקשות רשות ערעור שאינן ראויות ללא צורך בתגובה פורמלית של הצד שכנגד. **חידושים משפטיים:** בעוד שמקרה זה מאשר בעיקר עקרונות משפטיים קיימים, ניתן לראות בהחלת תקנה 148א בהקשר זה חידוש פרוצדורלי לניהול תיקים. בכך שהוא מאפשר לשלול רשות ערעור ללא תגובה, בית המשפט מייעל את ההליך ונמנע מבזבוז מיותר של משאבים שיפוטיים על ערעורים שברור שהם חסרי בסיס. הניסוח הברור מדוע טיעוני המבקש, למרות שהם ממוסגרים כעקרוניים, לא עמדו בקריטריונים לערעור על גלגול שלישי משמש גם להנחיית מתדיינים עתידיים. **מסקנה:** החלטת בית המשפט העליון בעניין זה מדגימה מחויבות לסופיות בהתדיינות משפטית והקפדה על דרישות פרוצדורליות למשפטים חוזרים וערעורים. המבקשת לא הצליחה להוכיח שהמקרה שלה מציג שאלה של עקרון משפטי רחב או שעיוות דין יתרחש אם בקשת רשות הערעור תידחה. בית המשפט הדגיש את חובתו של המבקש לבצע בדיקת נאותות באיסוף ראיות ואת תחולתם של עקרונות כמו השתק עילה, ולמעשה סגר את הניסיון לדון בעניינים שכבר הוכרעו וניתן היה לטפל בהם קודם לכן.