סע"ש 67173-07-17

תקציר

השופט בחן את כל החומרים שהוצגו בתיק הנדון, לרבות הבקשה ונספחיה, ואת העדויות שהובאו. הבקשה ביקשה לבטל את צו העיקול שהוטל על הנתבע. התובע טען כי הנתבע, בעל מניות מיעוט, אחראי אישית לאי תשלום זכויותיו על ידי החברה, לרבות הפרשות לפנסיה, דמי הבראה ופיצויי פיטורים, וכי החברה נוהלה במרמה. השופט ציין כי אמנם נמצא כי לחברה אכן נמצאו ראיות לכאורה להפרות כאמור, אך החלטה זו אינה מבחינה בין החברה לבין בעלי מניותיה. השופט הסביר כי ככלל, חברה נחשבת נפרדת מבעלי מניותיה ומעובדיה. עם זאת, ישנם חריגים לעיקרון זה, ובית משפט רשאי להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל אחריות אישית על בעל מניות אם נעשה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה. במקרה הנוכחי, הנאשם מילא תפקיד לא ניהולי ונעדר סמכויות מנהליות. השופט סמך על עדותו ומצא כי התובע לא הביא ראיות מהימנות התומכות בטענותיו כי הנתבע היה "המו"ל והמביא" של החברה או כי פעל במרמה. זאת ועוד, השופט ציין כי הגשת בקשת הפירוק על ידי הנתבע, בה נטען למעשים פסולים של בעל מניות הרוב, מעידה על ניסיונו למנוע נזקים ולא על כוונת מרמה כלשהי. התובע לא הצליח להוכיח כי לנתבעת הייתה כוונה להבריח נכסים או לשבש ביצוע פסק דין פוטנציאלי כלשהו. עוד ציינה השופטת כי מצבו הכלכלי האיתן של הנאשם והמהירות שבה הפקיד ערבות העיבו על הצורך בצו עיקול זמני. מאחר שהבקשה לא הייתה ראויה, פסק השופט לטובת הנתבע, ביטל את צו העיקול והורה לתובע לשלם הוצאות בסך 2,000 שקל בתוך 30 יום. החלטה זו התקבלה מבלי שנשקלו טענות סף נוספות בדבר פקיעת הצו או מאזן הנוחות, שכן הן אינן רלוונטיות. השופטת הדגישה את חשיבות חשיפת כל העובדות הרלוונטיות בעת בקשת סעד זמני במעמד צד אחד וציינה כי תצהיר התובע נחתם מוקדם מהנטען, ולא צוין בו מידע חיוני. צו העיקול בטל אפוא, והערבות של הנאשם תוחזר.