ת"א 4217/02

תקציר

בפסק דין זה הכיר בית המשפט בנזקי התובע שנגרמו לו בתאונת דרכים והורה לנתבעת לפצות אותו. התובע, אלמן בן 55 ואב לשניים, סבל מנכות לצמיתות עקב התאונה: 10% כל אחד בגין בעיות אורתופדיות, נוירולוגיות ופה/לסת, ו-20% בגין בעיות נפשיות, בנוסף לנכות נפשית הקיימת בשיעור של 10%. סך הנכות הרפואית המשוקללת נקבעה בשיעור של 42%. בית המשפט פסק לתובע פיצויים לא ממוניים, שחושבו על פי התקנות בהתאם לנכותו ולגילו. לסכום נוספה ריבית מיום התאונה ועד לתשלום. התובע טען לאובדן השתכרות מוחלט, אך בית המשפט פסק לו סכום גלובלי של 70,000 ₪, שכן לא שוכנע כי התאונה היא הסיבה היחידה לאבטלה שלו. כמו כן נפסקו לתובע 50,000 ₪ עבור סיוע ו-5,000 ₪ עבור הוצאות נסיעה, בעיקר עבור התקופה שמיד לאחר שחרורו מבית החולים. ההוצאות הרפואיות נאמדו בכ-10,000 שקל, ואילו הנתבע חויב בהוצאות שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% בתוספת מע"מ והוצאות משפט. מצבה הנוכחי של התובעת לא נראה כמצדיק פיצוי נוסף בגין ניידות. הסכום הכולל ישולם לתובע, בניכוי ניכוי תשלומים תכופים בסך 16,947 ₪, בתוספת ריבית. פסק הדין ניתן ביום 25.7.2005.