ה"פ 33954-12-19

תקציר

הבקשה שבפני בית המשפט מבקשת להצהיר כי חוב הקשור לקנסות חניה שנצברו למבקש הפך לאסור על פי חוק וכי למשיב אין זכות לגבות אותו. בית המשפט לא שוכנע כי המבקש זכאי לסעד המבוקש. המבקש לא העלה בהזדמנות הראשונה את טענת ההתיישנות, שהייתה קיימת במסגרת ההליך הפלילי הנוגע לנכסיו בהם היה בעל דין מהותי. תחת זאת, בחר המבקש שלא להשיב לתביעת החוב או להעלות את תקופת ההתיישנות כהגנה. זאת ועוד, חובו של המבקש למשיב אושר על ידי הנאמן ואושר על ידי בית המשפט בהליך הפלילי, והביא לפסק דין חלוק. על פי חוק ההתיישנות, פסק דין כזה מתיישן רק לאחר 25 שנה. לפיכך, הבקשה נדחית. המבקש חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 8,000 ₪ בתוך 30 יום, או לשאת בחיובים נוספים כמותר על פי דין. אין בפסק דין זה כדי למנוע מהמבקש לממש את זכותו לערעור כדין.