ת"א 52201-06-19

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לסכסוך רכושי בין תובע שטען לזכויות בשתי דירות מכוח התחייבות משנת 2010 לבין נתבע שרכש את הזכויות בדירות בשנת 2013. השאלה המרכזית הייתה האם אי רישום הערת אזהרה על תביעתו על הנכס, כנדרש בחוק, מונע הכרה בזכויותיו. בית המשפט מצא כי הנתבע לא פעל בתום לב בעת רכישת הדירות. הנתבע טען כי ערך בדיקות והסתמך על רישום הזכויות על שם המוכר, אך בית המשפט מצא את עדותו מעורפלת ולא משכנעת. בנוסף, הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לתשלום מלא עבור הדירות. בית המשפט קבע כי זכויותיו של התובע, כבעל העסקה הראשונה בזמן, גוברות על זכויות הנתבע, חרף הימנעותו של התובע מלרשום הערת אזהרה. זאת, משום שחוסר תום הלב של הנתבע ניתק את הקשר הסיבתי בין מחדל התובע לבין התאונה המשפטית שקרתה. זאת ועוד, טענת התובעת לבעלות על שתי הדירות בקומה השנייה של הבניין הייתה מצומצמת ומוכרת על ידי בית המשפט, בצירוף הצהרה כי התובע הוא הבעלים כנגד הנתבעים שהיו צדדים להליך. הנתבע חויב לשלם את הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין.