ע"פ 2457/98

תקציר

המערער, גלעד שמן, הורשע ברצח חברתו ביריות ונידון למאסר עולם על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת. בית המשפט העליון התיר לשמן לחזור לבית המשפט המחוזי כדי לטעון לעונש מופחת לפי סעיף 300א לחוק העונשין, שנחקק לאחר גזר דינו הראשוני. סעיף זה מאפשר עונש מופחת במקרים חריגים בהם נפגעה יכולתו הנפשית של הנאשם, אך לא עד כדי אי שפיות מלאה. עם זאת, בית המשפט המחוזי אישר את עונש מאסר העולם, וקבע כי מצבו הנפשי של שמן אינו עומד בקריטריונים להפחתת עונש לפי סעיף 300א(א). בית המשפט הסתמך על הראיות והעדויות העובדתיות, שסתרו את חוות הדעת של המומחים לפיהן שמן סבל מהפרעת אישיות גבולית ומהתקף פסיכוטי אפשרי במהלך הרצח. בית המשפט דחה את חוות הדעת של המומחה, בקובעו כי הן אינן אמינות שכן הן מבוססות על אמירותיו הבלתי עקביות והבלתי אמינות של המערער. עוד תואר המערער כמניפולטיבי, שהתאים את גרסתו לאירועים להגנתו. למרות טענות הסנגורים בדבר נטל ההוכחה ומידת הליקוי השכלי, הן בית המשפט המחוזי והן בית המשפט העליון לא מצאו בסיס להפחתת העונש. בית המשפט העליון אישר את עונש מאסר העולם, תוך שהוא מדגיש את חומרת העבירה ואת מעשיו המחושבים של המערער לפני הרצח, במהלכו ולאחריו, תוך הפגנת חשיבה רציונלית ולא ירידה ביכולת השכלית. בסופו של דבר נדחה הערעור, והחמיר את עונש מאסר העולם החובה בגין נטילת חיים בכוונה בנסיבות הקשות ביותר.