ע"א 12124-12-15

תקציר

הערעור נסוב בעיקרו סביב היטל השבחה שהוטל בעקבות רכישת זכויות במקרקעין בפרדס חנה. המשיבים 1 עד 5 שכרו את שירותיו של המערער, שמאי מקרקעין מנוסה, על מנת שיערער על ההיטל שהטיל המשיב 6. עם זאת, המערערת לא פעלה בהתאם להליך המשפטי הנכון והגישה למשיב 6 "שומה אחרת", שיטה שלא הייתה תקפה עוד עקב תיקון 84. טעות זו גרמה למשיבים 1 עד 5 לאבד את זכותם לערער על ההיטל, וכתוצאה מכך נגרם להם נזק כספי משמעותי. בית משפט קמא מצא את המערער אחראי לרשלנות והורה לו לפצות את המשיבים 1 עד 5. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את חומר הראיות, אישרה את החלטת בית משפט קמא, ולא מצאה כל פגם בקביעת חבותו של המערער. בית המשפט קיבל כי התנהלות המערערת חרגה מהסטנדרט המצופה משמאי מקרקעין סביר וגרמה נזק מהותי למשיבים 1 עד 5. כן נדחתה טענת המערער כי על המשיבים 1 עד 5 לחלוק את האשמה, ובפרט את המשיב 1, שהוא עורך דין. בית המשפט הדגיש כי שכירת איש מקצוע משמעה הנחה שהוא יפעל במיומנות ובידע. בנוסף, מצא בית המשפט כי גם המשיב 6 נהג ברשלנות בכך שלא יידע את המערער על טעותו הפרוצדורלית באופן מיידי. המשיב 6 היה מודע לכך שהמשיבים 1 עד 5 חולקים על ההיטל וכי המערער טעה טעות פרוצדורלית, אך הם לא הודיעו לו בזמן לתיקונה. בית המשפט החליט כי על המשיבה 6 לשאת ב-30% מהפיצויים שתשלם המערערת למשיבים 1 עד 5. כן פסקה ערכאת הערעור את ההוצאות וההוצאות, והורתה למשיבה 6 לפצות את המערערת בגין הוצאות בית משפט קמא והליכי ערעור בסך 12,000 ₪. למשיבים 1 עד 5 נפסקו הוצאות מהמערערת בסך 5,000 ₪. עוד הורה בית המשפט לאוצר להעביר סכום נקוב למשיבים 1 עד 5' ואת יתרת הפיקדון למערערת. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 11.4.2016.