בג"צ 9056/11

תקציר

פסק הדין דן בזכותו של בן משפחה לא יהודי של יהודי לעלות לישראל לפי סעיף 1 לחוק השבות. במקרה זה, העותר, שהוא בן זוגו של יהודי, מבקש לעלות. בעוד שהעותר זכאי לעלייה לפי סעיף 4א(א) לחוק, לשר הפנים סמכות לסרב לאשרת עולה לפי סעיף 2(ב)(3) אם למבקש עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור. לעותר עבר פלילי, לאחר שהורשע בניסיון רצח בארץ מוצאו. משכך, החלטת השר לדחות את בקשת העותר מוצדקת, שכן חומרת העבירה מהווה סכנה לציבור. חלוף הזמן מאז ההרשעה ומחיקת ההרשעה בארץ מוצאו של העותר אינם עילה מספקת כדי לבטל את החלטת השר, במיוחד נוכח חומרת העבירה. זאת ועוד, קיומן של ראיות מינהליות מובהקות התומכות בעברו הפלילי של העותר, מאפשר לשר לשקול אותן בבואו לקבוע את פוטנציאל המסוכנות לציבור. אשר על כן, בית המשפט דוחה את העתירה ומאשר את החלטת שר הפנים לסרב להעניק אזרחות מיידית לעותר. עוד נקבע בפסק הדין כי את סוגיית מתן אשרת תייר לעותר לטיפולים מסוימים יש להפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים.