ע"א 658/88

תקציר

בית המשפט העליון אישר את קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה יש להכריז על שני ילדים כברי אימוץ בשל חוסר יכולתם של הוריהם לטפל בהם. להורים הייתה היסטוריה של בעיות נפשיות והם הזניחו בעבר את הילדים, מה שהוביל להשמתם באומנה. למרות שטענו כי מצבם השתפר, בית המשפט מצא כי הליקויים הקבועים של ההורים משמעותם שהם ככל הנראה לא יוכלו לטפל בילדים בעתיד. פסק הדין הדגיש את טובת הילדים וציין כי העברתם לאומנה או לאימוץ פתוח לא תספק להם את היציבות והאהבה להן הם זקוקים. בית המשפט הכיר בקושי להפריד ילדים מהוריהם, אך הדגיש את חובתו לשים בראש סדר העדיפויות את טובת הילדים, שמשמעותה במקרה זה הכרזה עליהם כברי אימוץ. פסק דין זה נועד למצוא פתרון שיבטיח את שלומם וביטחונם הפיזי של הילדים. השופטים הגיעו למסקנה כי אין מנוס מלדחות את ערעור ההורים על האימוץ, מתוך סברה כי טובת הילדים משרתת בצורה הטובה ביותר על ידי ניתוק הקשר עם הוריהם הביולוגיים ומתן אפשרות לאימוץ.