רע"א 64637-03-24

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות הערעור של העותר על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון. המחלוקת המקורית נסובה סביב תביעת רשלנות רפואית הקשורה לאיחור לכאורה באבחון סרטן במלתעות של מטופלת שנפטרה, מ.ש. התביעה נדחתה תחילה בשל מחדלים פרוצדורליים מצד המשיבים. עם זאת, הגישו המשיבים תביעה חדשה לבית משפט השלום בראשון לציון עם חוות דעת חלופית מצורפת. העותר טען כי יש לדחות את התביעה על הסף בעילה של תקופות התיישנות וניצול לרעה של ההליך המשפטי. בית משפט קמא דחה את בקשת העותר, והביא את העותר לערער על החלטה זו. אולם, הערעור נדחה משום שבית המשפט לא מצא הצדקה ממשית לבטל את החלטתו המנומקת היטב של בית משפט קמא. לדברי בית המשפט, התנהלות המשיבים, אף שהייתה בה מחדלים רבים, לא עלתה כדי חוסר תום לב. מכאן חלה הוראת סעיף 15 לחוק ההתיישנות, שעצרה את תקופת ההתיישנות בהליך המקורי. בית הדין הדגיש כי פיטורים על הסף הם צעד קיצוני ויש לנקוט בו רק במקרים חריגים. אין מדובר במקרה כזה, ועל כן יש ליתן למשיבים הזדמנות לטעון את טענתם לגופה. משכך, עומדת ההחלטה לדחות את בקשת העותרת לדחייה על הסף.