ת"א 16222/08

תקציר

מדובר בפסק דין בתיק שהתנהל בין הוריו של קטין לבין הגננת והארגון המפעילים גן פרטי בו למד הקטין. ההורים טענו כי תינוקם בן העשרה חודשים, שהושאר בהשגחת הנאשמים, נשכח בהסעה לגן והתגלה כשלוש שעות לאחר מכן, מה שגרם לה נזק מוחי עקב התייבשות. הנאשמים טענו כי התינוקת הוכנסה לגן וחייה ניצלו לאחר שהגננת מצאה אותה במצב מצוקה בעת שישנה בבית התינוקות. לאחר בחינת הראיות והעדויות, פסק השופט לטובת ההורים ומצא כי הגננת התרשלה בכך ששכחה להוציא את התינוקת מרכב ההסעות, מה שגרם לכך שהיא הושארה בפנים במשך כשעתיים וחצי. השופט ביסס זאת על מספר גורמים. ראשית, עדויותיהן של שתי מטפלות ובתו של אחד מהם, ששמעו את הגננת מודה ששכחה את התינוק ברכב, נמצאו אמינות. גרסאותיהם היו עקביות והגיוניות, והשופט סבר כי לא היה להם מניע לשקר במהלך הדיון בבית המשפט, למרות שהיו להם יחסים מתוחים עם המורה בזמן האירוע. שנית, עדותה של המורה עצמה הייתה סותרת ולא שלמה, והעלתה ספקות לגבי אמינותה. היא גם נמנעה מלחשוף פרטים חיוניים במהלך חקירתה במשטרה. בנוסף, עדותה של בתה של הגננת, שלא נכחה בגן באותו יום, לא עלתה בקנה אחד עם גרסת הגננת ולכן לא אמינה. השופט גם מצא כי סביר שלא היה נוהל מסודר להוצאת ילדים מההסעה, מה שאומר שהגננת הניחה שמישהו אחר הוציא את התינוק. באשר לסיבת מחלתו של התינוק, קיבל השופט את חוות הדעת הרפואית כי התייבשות היא גורם סביר יותר מאשר דלקת המוח, בהתחשב במסמכים הרפואיים הזמינים ובעדויות המומחה. השופט פסק לקטין 200,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, 820,000 ₪ בגין ירידה בכושר ההשתכרות, 103,000 ₪ בגין הפסדי פנסיה ו-15,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות בעבר. כמו כן נפסקו לקטין 205,000 ₪ עבור סיוע עתידי בלימודים ובקלינאות תקשורת. השופטת דחתה את תביעות ההורים להפסדי שכר והוצאות ניידות, וגם תביעות ההורים לכאב וסבל נדחו. הסכום הכולל, כולל שכר טרחת עורך דין, היה אמור להיות משולם על ידי הנתבעים, בניכוי כל קצבת נכות שהקטין עשוי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי. הסכום שישולם על ידי הנתבעת השנייה (ארגון גני הילדים) הוגבל לסכום המכוסה בפוליסת הביטוח שלהם. כל הסכומים היו אמורים להיות מופקדים בחשבון בנק על שם הקטינה עד להגעתה לבגרות.