ת"א 32649-10-17

תקציר

התובעת, חברה העוסקת ברכישה ומכירה של מוצרי ושירותי מחשוב, תבעה שני נתבעים בגין הונאה, בטענה כי רימו אותה להעביר להם מיליוני שקלים מבלי לקבל כל תמורה. עובדי התובעת, לרבות המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים שלה, העידו כי גילו אי סדרים חשבונאיים, שהובילו לחשיפת תרמית. לחברה נגרמו לכאורה הוצאות כפולות בגין אותם שירותים, בהן היה מעורב אחד הנתבעים, IPH, ספק שאינו מוכר לעובדי התובעת. חברת IPH, שבבעלות הנתבעת השנייה, שלחה לתובע חשבוניות פיקטיביות בגין מוצרים ושירותים שמעולם לא סופקו, בסך כולל של קרוב ל-4 מיליון ₪. חוות דעת מומחה של רואה חשבון שנשכר על ידי התובעת תמכה בטענה זו. הנתבע הראשון, גולצ'ין, היה אחראי על הרכש בחברה של התובע והתקשר עם IPH, תוך ניצול מעמדו. נמצא כי הייתה לו מעורבות ישירה עם IPH, כולל אישור הגעת סחורות שמעולם לא התקבלו. בנוסף, היה לו חשבון בנק אישי הקשור לחשבון של IPH, אליו העביר מאות אלפי שקלים מתוכנית ההונאה. חוסר אמינותו, יחד עם עברו הפלילי בעבירות הונאה דומות, פעלו נגדו. גם הנאשם השני, מיטניק, הבעלים והעוסק המורשה של IPH, היה חסר אמינות בעדותו. הוא הודה בעבר כי קיים קשר עסקי עם התובעת וסיפק סחורה בזמן, אך בהמשך הכחיש כל מעורבות. בית המשפט מצא כי הוא לפחות העלים עין מפעולות המרמה, מה שהופך אותו לשותף להונאה. לתובע נפסקו פיצויים בסך 3,900,000 ₪, שישולמו ביחד ולחוד על ידי הנתבעים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. העיקולים הזמניים על נכסי הנתבעים יישארו עד לביצוע פסק הדין. הנתבעים יישאו גם בהוצאות התובעת, בסך 200,000 ₪, והודעה לצד שלישי נדחתה.