עת"מ 44451-01-16

תקציר

העותרים, נכים, הגישו עתירה נגד החלטת העירייה לבטל את ההנחה בארנונה. העירייה ביטלה את ההנחה בארנונה לעותרים משום שסברה שהם אינם זכאים בשל סוג קצבת הנכות שהם מקבלים. העותרים טענו כי גביית הפרשי המס היא רטרואקטיבית ובלתי חוקית, שכן הם שילמו את מיסיהם מדי שנה ללא דיחוי. הם קיבלו הודעות על הביטול בנובמבר 2011 ובינואר 2015 וניסו לפתור את הנושא באמצעות התכתבות, אך ללא הצלחה. בית המשפט בחן את טענת השיהוי, בהתחשב בשיהוי סובייקטיבי, בשיהוי אובייקטיבי ובחומרת הפגיעה בשלטון החוק. היא מצאה כי ניסיונות ההידברות של העותרים עם העירייה היו מובנים וכי חלוף הזמן לבדו אינו מהווה עילה מספקת לדחייה. בית המשפט פסק לטובת העותרים וקיבל את טענתם כי לעירייה אין זכות לגבות הפרשי מס רטרואקטיביים. היסוד האובייקטיבי של השיהוי לא היה קיים, שכן לעירייה לא נגרם כל נזק לאינטרסים שלה ולא נפגעו זכויות של צדדים שלישיים. תקציב העירייה מאושר מדי שנה, ולכן אין זה סביר עבורה להסתמך על מיסים שלא שולמו משנים קודמות. עוד קבע בית המשפט כי העירייה פעלה שלא כדין בכך שלא עדכנה את תשלומי הארנונה של העותרים בזמן אמת. לפיכך, העתירה התקבלה, והעירייה לא הייתה רשאית לגבות מהעותרים הפרשי מס רטרואקטיביים לתקופה שבין 2011 לדצמבר 2014. בנוסף, הוטל על העירייה לבטל את כל העיקולים הקשורים להפרשי מס אלה ולהשיב את כל הכספים שנגבו באמצעותם. כן נדרשה העירייה לשלם את שכר טרחת עורך הדין של העותרים ולהשיב להם את שכר טרחת העתירה, תוך הפרשי ריבית והצמדה מתאימים.