תא"מ 6449-04-11

תקציר

התובעת, רשות הכבאות, תבעה את הנתבעת, מפעילת הוסטל לקשישים, לקבלת גישה לבדיקת ציוד כיבוי וגביית אגרת בדק. הנתבעת טענה כי לתובעת לא הייתה סמכות לערוך את הבדיקה או לגבות תשלום, שכן המעון אינו "בית אבות". בית המשפט דחה את טענות הנתבעת, בקובעו כי בהנחיות צוין במפורש כי לא תיעשה הבחנה בין סוגים שונים של בתי אבות. כן נדחתה הטענה כי המעון אינו בית אבות כהגדרתו בפסיקה, שכן ההגדרה השתנתה בין חוקים שונים. בית המשפט פירש את המונח "השטח היחיד המשמש למגורים" בחוק שירותי הכבאות כמתייחס לדיירים רגילים המתגוררים בדירות שכורות, דבר שאינו חל על דיירי ההוסטל. כמו כן, גובהו של הבית היה מעל 13 מטרים, דבר שהצריך בדיקה מחייבת של התובע. החרגת בתים כמו זה של הנתבעת מחוק שירותי הכבאות מטעמי תקנת הציבור הייתה בלתי סבירה, ולכן הייתה לתובעת זכות להיכנס ולבדוק את המקום, ולגבות תשלום על בסיס השטח הבנוי של 4800 מ"ר. הנתבע חויב לשלם את אגרת הבדיקה ואת הוצאות התובע בסך 5,000 ₪ בתוך 30 יום.