פר"ק 45345-10-13

תקציר

בפסק דין זה מתייחס בית המשפט לבקשה לביטול החלטה במעמד צד אחד מיום 30.9.2014, שהגישו המשיבים מכוח תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט מסביר כי ביטולים כאלה יכולים להינתן אם הצדק מחייב זאת בשל פגמים פרוצדורליים או לפי שיקול דעתו של בית המשפט, בהתחשב בסיכויי ההגנה של המבקש. במקרה דנן, בית המשפט אינו מוצא פגמים פרוצדורליים, שכן המשיבים היו מודעים לבקשה וביקשו בעבר ארכה להגשת תגובתם, אך לא עשו כן. כמו כן, בית המשפט מותח ביקורת על המבקשים על כך שלא התייצבו לדיון שנקבע לבקשת הביטול, לרבות היעדרותו של המצהיר. טענת ההגנה העיקרית שהועלתה על ידי המשיבים היא אי יכולת כלכלית להעביר כספים מאושרים, אשר בית המשפט סבור כי אינה מוכחת, שכן המצהיר לא נראה כתומך בטענה זו, דבר המצביע על הגנה חלשה. גם אם יוכח, בית המשפט טוען כי ההגנה של המשיבים עדיין לא תהיה מספקת, שכן הם הכירו בכך שניתן אישור כספי על ידי ועדת התמיכות, אך נמנעו מלהעביר את הסכום המובטח. הוא מציין כי למועצה היה ידע מוקדם על האילוצים הכספיים והצעדים הנלווים, שלא הצדיקו את שינוי התחייבותם לאחר אישורה. משכך, מגיע בית המשפט למסקנה כי אין מקום לבטל את ההחלטה, ומורה למשיבים לשלם הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 5,000 ₪, ובכך דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד.