ת"פ 20614-12-21

תקציר

הנאשמים הואשמו במסירת מידע לאויב וביצירת קשר עם סוכן זר. האישום הראשון נמחק משום שלא הוכח כי המידע שנמסר על ידי הנאשמים עשוי היה להיטיב עם האויב, או כי נמסר לאויב ביודעין. האישום השני נגד נאשמים 1 ו-4 הוכח. נאשמת 4 ניהלה ביודעין מגעים עם סוכן זר ללא כל הסבר סביר, וכן הוכח כי לא עשתה דבר שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה, ועל כן האישום עומד בעינו. עם זאת, השופט זיכה את נאשמת 1 מאשמה זו, שכן לא הוכח כי ידעה שהאדם עמו עמדה בקשר הוא סוכן זר. נאשם 5 זוכה מכל אשמה, שכן לא הוכח כי ידע שהמידע שסייע בהשגתו יימסר לסוכן חוץ, או שעצם את עיניו לנוכח עובדה זו. זאת ועוד, התביעה לא הביאה כל ראיה סבירה שתתמוך בטענה כי השב"כ לא פעל כראוי במקרה זה, ולכן נדחתה טענת הגנת הצדק.