עת"מ 8506-11-20

תקציר

העותרת ביקשה להקים מרכז מסחרי בכפר תבור אך נדחתה על ידי המשיב, ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה צפון. העותר טען כי פרשנותו של המשיב לתכנית הפיתוח הרלוונטית אינה נכונה. בית המשפט הסכים עם העותרת וקיבל את העתירה באופן עקרוני. בית המשפט קבע כי על העותרת להגיש תכנית בנייה מפורטת חדשה המפרטת את השימושים המסחריים המיועדים של המבנה. השופט הדגיש כי סעיף 12 בתכנית, המפרט את השימושים המותרים, היה ברור וחד משמעי, ותמך בעמדת העותר. בנוסף, ציין השופט כי התכנית הוכנה בשנות התשעים, ופרשנותה צריכה להתחשב בשינויים ובהתפתחויות שחלו באזור מאז. השופט הדגיש כי לוועדה המקומית לתכנון ובניה (המשיבה מס' 2) סמכות לאשר חריגות מהתכנית וכי העותרת יכולה לבנות שטחים שונים לשימושים שונים המותרים. על העותר להגיש בקשה חדשה בעלת שימושים והיקפים מפורטים, אשר המשיב מס' 2 יבחן בכפוף להנחיות בית המשפט. השופט התייחס גם לסוגיית הגובה והבהיר כי שתי קומות הבניין בגובה של 11.8 מטר הן סטייה מותרת. לבסוף, קבע השופט כי המשיב מס' 1 שגה בכך ששקל טענות שלא הועלו על ידי המשיב 3, והמשיבים מס' 1 ו-3 ישלמו כל אחד 10,000 ₪ עבור הוצאות העותר ושכר טרחת עורך דין.