ע"ע 9939-09-15

תקציר

במקרה בו היו מעורבים גב' גרינברג והמשיבים, הגיע בית המשפט לפסק דין שקיבל באופן חלקי את ערעורי הצדדים. בערעורה של גב' גרינברג נטען כי הנטל להוכיח טענות קיזוז מוטל על המשיבים. משכך, בית המשפט הכיר בכך שהמשיבים צדקו בבקשתם לקזז סך של 408,133 ₪, ששולמו בגין עבודה לכאורה של בני משפחתה של גרינברג, כנגד זכויותיה הכספיות. עם זאת, התביעה לניכוי 75,100 ₪, בגין אי החזרת רכב ליסינג, לא הוכחה על ידי המשיבים ולכן בוטלה. בנוסף, אישר בית המשפט את ההחלטה לפיה גרינברג זכאית ל-25% מרווחי החברה רק עד לסיום העסקתה ב-31 באוגוסט 2010, בהתאם לתפקידה ולציפיותיה כעובדת בכירה. נקבע כי החוזה תקף, המבטיח את פירעון הלוואותיה, תוך פירוט פיצויים הקשורים לנכונותה ליטול סיכונים פיננסיים לאור מצבה הרעוע של החברה. מבחינת פיצויי פיטורים והוצאות, אישר בית המשפט את פסק הדין שניתן על ידי הערכאה הנמוכה יותר ולא מצא טעם בהתאמת הוצאות הקשורות להליכי הערעור. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי כדי לסיים את מתן החשבונות בתוך התקופה המוגדרת. ערעורי שני הצדדים אושרו באופן חלקי, והם יישאו בנפרד בהוצאות הערעור שלהם ללא התאמות נוספות.