ע"א 3453/04

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור נגד הבנק, שהתבסס על ממצאים עובדתיים של בית משפט קמא. השופטת, השופטת רות לבכר שרון, הסכימה עם פרשנותו של בית משפט קמא להסכם בין המערערת לבין המשיב קריסטל, וקבעה כי עילת התביעה של המערער נגד הבנק אינה משכנעת. הבנק לא יכול היה להיות אחראי למעשיו של עו"ד זילברשטיין, שמונה על ידי קריסטל כמנהל מיוחד זמן רב לאחר חתימת ההסכם המדובר. זאת ועוד, אישר השופט את קביעתו של בית משפט קמא כי הבנק לא היה חייב בתשלום שכרו של המערער וכי הוא לא התעשר שלא בצדק. החלטת השופט התבססה על ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, שהתמקדו בפרשנות ההסכם, ובכוונת הצדדים כפי שהוצגה בטיעונים וראיות בעל פה ובכתב. בהדגישו את בחינתו המעמיקה של העובדות על ידי בית משפט קמא, הגיע השופט שרון למסקנה כי אין מקום להתערב בממצאים. הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשאת בהוצאות המשפט של שני המשיבים.